שוגר גליידר (Petaurus breviceps) הוא יונק כיס קטן וקסום שצבר פופולריות רבה כחיית מחמד אקזוטית בשנים האחרונות בכל העולם וגם בישראל. אם גם אתם מוצאים את עצמכם מתחברים אליו- אל תוותרו על המדריך הזה..
השוגר גליידר הוא יונק כיס(מרסופיאל) המשתייך למשפחת ה- Petauridae, ומקורו בטבע באוסטרליה, גינאה החדשה, טסמניה ואינדונזיה. בטבע, לרוב ביערות אקליפטוס ואקציה, יערות טרופיים לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה.
האמת שזה ברור כשמש:
שוגר גליידר יכול לגלוש מרחקים של עד 40 מטר בין עץ לעץ! הקרום המתוח בין גפותיו מאפשר לו לתמרן באוויר, לשנות כיוון ואפילו לבצע פניות של 90 מעלות במהלך הגלישה.
שוגרים יובאו לראשונה לארצות הברית ב-1993, והפכו במהרה לאחת מחיות המחמד האקזוטיות הפופולריות ביותר. מחקרי DNA הראו כי אוכלוסיית השוגר גליידרים בארה”ב מקורה בעיקר באזור מערב פפואה, אינדונזיה.
בטבע, שוגר גליידרים חיים בקבוצות משפחתיות של 6-10 פרטים, לפעמים אפילו יותר. הם ישנים יחד בחללי עצים, מתחממים זה את זה ויוצרים קשרים חברתיים הדוקים. זוהי אחת הסיבות המרכזיות מדוע אסור להחזיק שוגר גליידר בודד בשוטם פנים ואופן– בידוד חברתי עלול לגרום לדיכאון, התנהגות אובססיבית ואף פגיעה עצמית.
שוגר גליידרים הם בעלי חיים נוקטורנליים (פעילים בלילה). במהלך היום הם ישנים בקנים, ובשעות החשיכה הם מתעוררים למסע לחיפוש מזון, משחקים ומשחקים חברתיים. שזה קריטי למגדלים כי זה אומר שהם יעשו רעש בלילה!
שוגר גליידר מתקשר באמצעות מגוון צלילים:
בטבע, השוגר גליידר הוא אוכל-כול (omnivore) והתזונה שלו משתנה בהתאם לעונה:
גודל קומפקטי שוגר גליידרים הם חיות קטנות יחסית- המשקל הממוצע הוא 80-110 גרם לנקבות ו-90-120 גרם לזכרים, והם מתאימים למגורים בדירה.
תוחלת חיים ארוכה יחסית עם טיפול טוב, שוגר גליידרים יכולים לחיות 12-15 שנים בשבי- משמעותית יותר מחיות כיס אחרות כמו אוגרים או גרבילים.
אינטליגנציה שוגר גליידר הוא חיה חכמות מאוד, דומה לכלבים, ויכולים ללמוד פקודות פשוטות, להכיר בשמם ואפשר איפלו לאלף אותם. לאחר תקופת בונדינג עם הבעלים, הם יכולים להפוך לחיות מחמד מסורות ואוהבות.
נקיים יחסית שוגר גליידרים מטפלים בעצמם טוב ונוהגים לעשות צרכים באזור מסוים בכלוב, ואינם נושאים ריח חזק (למעט זכרים בוגרים בלתי מסורסים שזה אלוקים ישמור בעונת הייחום).
חברתיות חובה להחזיק לפחות שני שוגר גליידרים יחדיו. שוגר גליידר בודד יסבול מבדידות חמורה שתוביל לבעיות התנהגותיות ובריאותיות.
פעילות לילית אם אתם ישנים לא משהו או חושבים לשים את הכלוב בחדר השינה תחשבו שוב. שוגר גליידרים מתעוררים בלילה, מנדנדים, צייצים, מטיילים על גלגל הריצה ויוצרים רעש.
תזונה מורכבת שוגר גליידר דורשים תזונה מאוזנת ומגוונת שדורשת הכנה יומית כמו דייסה ייעודית או תולעים חיות. לא מדובר בחיית מחמד שאפשר פשוט לזרוק לה גרגירים ולשכוח.
תחזוקה חודשית המחיר ההתחלתי והמתמשך יכול להיות משמעותי:
לא כל השוגרים חוקיים לגידול בישראל- תבדקו טוב שאתם לא עוברים על החוק.
אחת הבעיות הגדולות ביותר בגידול שוגר גליידרים היא תזונה לא נכונה. רוב הבעיות הבריאותיות הלא-טראומתיות בשוגר גליידרים קשורות ישירות לתזונה, כולל השמנת יתר, מחלות עצמות ועששת.
לפי איגוד הווטרינרים למגדלי שוגר גליידרים (Association of Sugar Glider Veterinarians), התזונה היומית צריכה להיות:
15-20% ממשקל הגוף ביום ואני לא מגזים
כאשר:
יש המון אפשרויות להכנת דייסה שתוכלו לקרוא עליהם במאמר שלנו פה על: איך מכינים דייסה לשוגר גליידר
אסור בהחלט לתת:
חלבון חיוני לבריאותם:
גובה חשוב יותר מרוחב– שוגר גליידרים הם מטפסים ודורשים מרחב אנכי.
כלוב D672 הוא הכלוב הכי מומלץ שיש היום בישראל לגידול שוגר גליידר
מקסימום 1.25 ס”מ ועדיפות למרווח של 0.9 ס”מ כל מרווח גדול יותר מסכן את השוגר גליידר בבריחה או תקיעת ראש.
להימנע מכלובים שעשויים מ:
אידיאל זה כלוב מגולוון מצופה בצבע מותאם בטבילה
תאורה: שמרו על מחזור יום-לילה טבעי. הימנעו מאור חזק ישיר במהלך היום.
הבעיה ההנפוצה ביותר בשוגר גליידר בשבי!
סימנים:
סיבה: מחסור בסידן, זרחן או ויטמין D3, לרוב עקב תזונה עתירת פירות ומחסור בחלבון.
טיפול: מנוחת כלוב, תוספי סידן וויטמין D3, תזיונה מתוקנת ונוזלים. במקרים חמורים- תרופות נגד התקפים.
סיבות:
תסמינים:
טיפול: הרדמה, עקירת שן נגועה, אנטיביוטיקה ומשככי כאבים.
מניעה: הפחיתו מזונות רכים ומתוקים, תנו חרקים עם שלד חיצוני קשה.
גורמים:
סכנה: התייבשות, ירידה במשקל, מוות אם לא מטופל.
טיפול: בדיקת צואה, תרבית חיידקית, תיקון תזונה, נוזלים, אנטיביוטיקה או נגד-טפיליים לפי הצורך.
שכיחות: עודף משקל של 10-20 גרם מעל הנורמלי נחשב להשמנה.
סיכונים:
מניעה:
מחלה חמורה שעלולה לגרום למוות פתאומי. נגרמת מחשיפה לצואה של חתולים.
מניעה: הרחיקו שוגר גליידרים מחתולים וצואתם!
טיפול: אבקת פירתרין או סלמקטין לפי מרשם וטרינר.
לא בהכרח. שוגר גליידרים דורשים
הם מתאימים יותר למבוגרים או נוער בוגר אחראי.
לא! לא! לא! ושוב לא זה אכזרי. שוגר גליידרים הם חיות חברתיות מאוד ודורשות חברה מבני מינם. בידוד יוביל לדיכאון, פגיעה עצמית והתנהגויות כפייתיות.
תהליך ההתקשרות (bondng) לוקח זמן- לעיתים שבועות עד חודשים:
לא מאוד. נקבות וזכרים מסורסים כמעט ללא ריח. זכרים לא מסורסים מפרישים ריח ניכר יותר מבלוטות ריח בראש ובחזה, במיוחד בעונת הזדווגות.
כן, אם יש להם בן/בת זוג. הם ישנים רב היום, ומתעוררים בדיוק כשאתם חוזרים הביתה בערב.
לפני הרכישה, מצאו וטרינר אקזוטי מנוסה באזורכם– זה חיוני לבריאות ורווחת השוגר גליידרים שלכם.
בהצלחה!
למאמר על רביית שוגר גליידרים לחצו כאן
