תוכי אקלקטוס (Eclectus) הוא אחד מהתוכים המרשימים והמסקרנים ביותר שניתן לגדל כחיית מחמד. בזכות צבעיו העזים, יכולת הדיבור המרשימה והאופי הרגיש שלו, הוא הפך לבחירה פופולרית בקרב חובבי תוכים. תוכי האקלקטוס מגיע מאיי אינדונזיה, גינאה החדשה, איי שלמה וצפון אוסטרליה. הוא חי בטבע ביערות גשם טרופיים, ומרבה לעוף בין צמרות העצים. בטבע, תוכי האקלקטוס חי בקבוצות קטנות ולעיתים בזוגות.
אורכו נע בין 35 ל-40 ס”מ, ומשקלו נע סביב 400-600 גרם. מדובר בציפור חזקה עם מבנה גוף מוצק ומקור בולט.
ריבוי האקלקטוסים דורש תנאים מיוחדים: כלוב ריבוי מרווח של לפחות 1*2*1, תזונה מותאמת וחיבור חזק בין הזוג. הנקבה בוחרת את תא ההטלה, מטילה לרוב 2 עד 3 ביצים, ודוגרת עליהן כ-28 ימים. זכרים יכולים להפגין אגרסיביות בעת ההטלה לכן חשוב שהכלוב יהיה בטיחותי ומרווח במיוחד ויאפשר מרחק מספק.
האקלקטוס נחשב לאחד מהתוכים המדברים הטובים ביותר בעולם באופן מפתיע. הוא מסוגל ללמוד עשרות מילים וביטויים, ולחקות קולות בסביבה כולל צלצולים, פתיחת דלתות ואפילו צחוק אנושי. עם זאת, כדי להגיע לרמה גבוהה של חיקוי, יש לספק לו גירוי מנטלי, יחס אישי וזמן איכות עם הבעלים.
תוכי האקלקטוס מתאים לגידול בבית, אך רק בידי מגדלים אחראיים ובעלי ניסיון.
יש הבדל משמעותי בין המינים:
כדי לשמור על בריאותו ואושרו של האקלקטוס, יש לספק לו את התנאים הבאים:
לתוכי האקלקטוס יש דרישות תזונה מיוחדות, השונות מתוכים אחרים. הוא זקוק לתפריט עשיר בפירות, ירקות, נבטי קטניות, וויטמינים.
מומלץ מאוד לשלב בתפריט היומי שלו:
האקלקטוס רגיש לשינויים ולבעיות בריאות אם לא מקפידים על תנאים נכונים.
המחלות הנפוצות כוללות:
חסרים תזונתיים– בעיקר ויטמין A וסידן.
תולעים וטפילים חיצוניים– יש להשתמש אחת לתקופה ב-ספריי טפילים ולשקול טיפול מונע ב-IVOMAC (בהנחיית וטרינר).
נשירת נוצות עצמית– תוצאה של לחץ, שעמום או תזונה לקויה.
זיהומים פטרייתיים ובקטריאליים– במיוחד בפה ובמעיים.
רעשנות קיצונית– תגובה לחוסר תשומת לב.
במקרה של בעיה רפואית, יש לפנות מיד לווטרינר מומחה לתוכים!
